בלי כיבודים

| יאיר שילוני
11 באפריל 2011

פורסם בעיתון כלכליסט, מאת עו"ד יאיר שילוני, 11 באפריל, 2011

 

תפקידו של דירקטור בחברה ציבורית טומן בחובו אחריות הולכת וגוברת, בעקבות ההתפתחות שחלה בשנים האחרונות בחובותיו, אחריותו המקצועית ורמת הכשירות הנדרשת ממנו.

 

תפקיד זה כבר זה זמן אינו מתמצה בקלישאה הרווחת, שלפיה איכות הקרואסון או טיב הכיבוד הם הסוגיות המהותיות העולות לדיון על שולחן הדירקטוריון.

 

מגמה זו משתקפת גם בעמדת רשות ניירות ערך (ני"ע), שמצפה כי הדירקטורים בחברות הציבוריות ייתנו את דעתם על כל הנוגע לסוגיות הליבה: פיקוח (ואישור) שכר הבכירים ועסקאות החברה עם בעל השליטה בה.

 

סגל רשות ני"ע עסק בסוגיה זו בעת דיון על חברת נביעות שחידשה את הסכם ההפצה שלה עם בעל השליטה בחברה. הסכם זה מתחדש מדי תקופה אלא אם אחד מהצדדים מודיע למשנהו כי אינו מעוניין בהארכתו.

 

לטענת הרשות, דירקטוריון נביעות היה צריך לקיים דיון בדבר כדאיות המשך ההתקשרות בסמוך למועד שבו רשאית החברה להודיע על ביטול ההסכם במקום לחדשו באופן אוטומטי.

 

על פי עמדה הרשות (שנביעות חלקה עליה), תפקיד הדירקטוריון אינו מתמצה באישור ההסכם עם בעל השליטה, ועליו לפקח על כך שבעל השליטה אכן יעמוד בהוראות ההסכם וכן לבדוק - לאורך תקופת ההסכם הנוכחי - האם הארכתו תשתלם בעתיד.

 

אם לא די בכך, בימים האחרונים פרסמה רשות ני"ע הבהרה לחוק הדיווח שחל על החברות הציבוריות בנוגע לשכר הבכירים. על פי מסמך זה, חברה ציבורית חייבת לתת הסבר בדו"ח השנתי על תרומתם של נושאי המשרה ובכירי החברה ולציין האם התמורה והתגמולים שניתנים להם הן אכן הוגנות וסבירות. הרשות אף הדגישה במסמך כי הדירקטוריון נדרש לבצע בדיקה מעמיקה לכל נושא משרה בחברה לתנאי התגמול שלו באותה שנה, וכן לקבוע מראש את הקריטריונים שלפיהם תתבצע בדיקה זו.

 

המכנה המשותף שעולה מגישות הרשות בסוגיות אלו הוא הדרישה מהדירקטוריון לקיים בחינה איכותית, מדוקדקת ותקופתית בהיבטים רגישים אלו.

 

בעמדות אלו קובעת הרשות כי העדר בחינה רציפה של הסכמי בעלי שליטה לאחר אישורם (ופרט לפני הארכתם האוטומטית), וכן המשך תשלום תגמולים לנושא משרה בסכום העולה על השווי הכלכלי של השירותים הניתנים על ידיו לחברה, מנוגדים לחובות האמון והזהירות המוטלות על דירקטורים בחברה מכוח חוק החברות - ובפרט מתוך החובה לפעול לטובת החברה.

 

לפיכך, לדירקטוריון ולועדת הביקורת מטעמו יש תפקיד מהותי בהליכי אישור עסקאות שבהן מתעוררות סוגיות דוגמת שכר הבכירים או התקשרויות עם בעל השליטה בחברה, כאשר במקביל עליו לעקוב מקרוב אחר מהלכים אלו ולוודא כי הם מבוצעים בצורה מתאימה.

 

גישה זו מהווה עמדה מרחיקת לכת אשר יוצקת פרשנות להוראות חוק החברות, ומתווה עקרונות ברורים לדרכי התנהלות של חברות ציבוריות. בדרכה שלה, עושה רשות ני"ע שימוש בכלים העומדים לרשותה כדי להביא ליצירתם של תהליכי פיקוח ובקרה מובנים על ידי דירקטוריון חברה ציבורית שאינם בהכרח מוסדרים בהוראות הדין.

 

באופן זה ממשיכה הרשות את המגמה להטיל אחריות הולכת וגוברת על חברי הדירקטוריון: אם עד היום נדרשו חברי הדירקטוריון לאשר עסקאות התקשרויות עם בעל שליטה או לאשר הענקת תגמולים לבכירים בחברה טרם ביצועם בפועל, כעת נדרש הדירקטוריון ליזום מעקב שוטף ועקבי על סבירות ההתקשרויות והתגמולים, ואף ליזום מהלכים להפסקתם (בכפוף למערכת ההסכמים הקיימת בעניין) במידת הצורך ובמקרה שהתקשרויות אלו אינן לטובת החברה.

 

נראה כי עמדות אלו, והציפיה העולה מהן בכל הקשור לפעולות שבהן נדרש הדירקטוריון לבצע, מחייבות היערכות מתאימה בקרב חברות וקביעת סדר יום יזום ואקטיבי על ידי הדירקטוריון עצמו.

 

הכותב הוא שותף במשרד גורניצקי ושות.